הידרה: המדריך המלא לאי ללא מכוניות ביוון

הידרה: האי הייחודי והשקט ביוון

הידרה (Hydra) היא אחד מהאיים הבודדים ביוון שבהם אין מכוניות, אופנועים או אפילו אופניים. מה שנשמע כמו מגבלה הוא בעצם הדבר שהופך את האי הזה למיוחד: ברגע שיורדים מהמעבורת בנמל, הרעש נעלם. את המנועים מחליפים חמורים שמעלים את המטען בסמטאות הצרות, מוניות ים שמגיעות לחופים מבודדים והליכה רגלית ממקום למקום. האי שייך לקבוצת האיים הסארוניים, נמצא קרוב לאתונה, וזו בדיוק הסיבה שהוא עובד גם כיום אחד וגם כבסיס לכמה לילות של שקט.

הנמל והעיירה

עיירת הידרה בנויה כמו אמפיתיאטרון סביב הנמל, עם בתי אבן מהמאה ה-18 וה-19 שטיפסו על הגבעות. הנמל עצמו הוא הלב של האי, עם בתי קפה, מסעדות ובוטיקים קטנים שפזורים לאורך הטיילת. בניגוד לאיים תיירותיים אחרים, כאן אין חנויות מזכרות זולות או שלטי ניאון. את האווירה של המקום אפשר לתפוס תוך כמה דקות הליכה מהנמל: סמטאות צרות מרוצפות אבן, חתולים שישנים על מדרגות, ודלתות צבועות בצבעים שונים.

שני מוזיאונים שווים ביקור בעיירה: אחוזת קונטוריוטיס (Lazaros Kountouriotis Mansion), בית מפואר מהמאה ה-18 ששימש את אחד מגיבורי מלחמת העצמאות היוונית ומציג כיום את אורח החיים של המעמד הגבוה באי, והארכיון ההיסטורי של הידרה (Historical Archive Museum), שמכיל אלפי מסמכים, תצלומים וחפצים מתקופת הזוהר הימי של האי.

חופים ושחייה

החופים בהידרה הם בעיקר חופי חלוקים, לא חול, ומי שרגיל לחופי חול של האיים הקיקלאדים צריך לכוונן ציפיות. עם זאת, המים כאן צלולים ברמה גבוהה. ליד העיירה אפשר לשחות בספיליה (Spilia) ובהידרונטה (Hydronetta), סלעי קפיצה ופלטפורמות שמובילים ישר למים העמוקים. הידרונטה היא גם בר קוקטיילים עם נוף לשקיעה, כך שאפשר לשלב שחייה עם שתייה קרה. זה לא חוף קלאסי, אבל החוויה שווה, ובערב זה אחד המקומות הנעימים באי.

בהליכה דרומה לאורך החוף אפשר להגיע לכפרי הדייגים קמיני (Kamini) ווליחוס (Vlychos), שבהם יש חופים קטנים עם כניסה רגועה למים, מתאימים גם למשפחות עם ילדים קטנים. מנדרקי (Mandraki) הוא החוף החולי היחיד באי, עם מתקנים בסיסיים ומים רדודים.

מי שמחפש חופים מבודדים יותר יכול לקחת מונית ים לביסטי (Bisti) או לאגיוס ניקולאוס (Agios Nikolaos), מפרצונים שמוקפים בסלעים ועצי אורן. הנסיעה קצרה, והתוצאה היא שחייה במים שקטים בלי כמעט אנשים סביב.

טיול רגלי למנזר הנביא אליהו

הטיול הפופולרי ביותר באי הוא העלייה למנזר פרופיטיס איליאס (Profitis Ilias), שיושב בגובה של כ-500 מטרים מעל פני הים, קרוב לפסגת הר ארוס. השביל יוצא מהעיירה, עובר דרך יערות אורנים, ונמשך כשעה עד שעה וחצי של הליכה בעלייה מתמדת. המנזר עצמו, שנוסד בתחילת המאה ה-19 על ידי נזירים שהגיעו מהר אתוס, מציע נוף רחב לים ולפלופונס. כדאי לצאת בשעות הבוקר המוקדמות, במיוחד בקיץ, ולקחת מספיק מים.

אוכל וחיי ערב

המסעדות בהידרה מרוכזות ברובן סביב הנמל ובסמטאות הסמוכות. תמצאו בעיקר אוכל יווני קלאסי: דגים טריים, מזטים, סלטים ובשר על הגריל. המסעדות בחזית הנמל נוחות אבל יקרות יותר. מי שמוכן ללכת כמה דקות לתוך הסמטאות ימצא מקומות מקומיים יותר במחירים סבירים יותר. בכפר קמיני יש כמה מסעדות דגים על הים ששוות את ההליכה. חיי הלילה בהידרה שקטים יחסית, עם כמה ברים לאורך הנמל ובר הידרונטה שנהפך למוקד חברתי בשעות השקיעה.

לאונרד כהן בהידרה

הידרה היא האי שבו לאונרד כהן חי וכתב לאורך שנים רבות. הבית שלו עדיין עומד בעיירה, ולמרות שהוא לא פתוח לציבור, ספסל לזכרו הוצב על השביל לכיוון קמיני. באי יש עדיין אווירה של קהילה אמנותית, עם גלריות קטנות ואירועי תרבות שמתקיימים לאורך העונה.

כמה ימים צריך

יום אחד מספיק כדי לטייל בעיירה, לשבת בנמל ולטבול בים ליד ספיליה או הידרונטה. אבל ללילה אחד או שניים יש ערך מוסף ברור: אחרי שמטיילי היום חוזרים למעבורת, הידרה נהיית שקטה לגמרי, והערבים על הטיילת הם חלק מהחוויה. שלושה ימים מאפשרים לעלות למנזר, לבקר בחופים המרוחקים במונית ים, ופשוט ליהנות מהקצב האיטי. תכנון גס שעובד: יום ראשון לעיירה, המוזיאונים ושחייה ליד הנמל, יום שני לטיול רגלי למנזר ולכפרי קמיני ווליחוס, יום שלישי לחופים מרוחקים במונית ים. מה שלא כדאי לעשות: לנסות לדחוס הכל ליום אחד ולחזור עייפים למעבורת.